מאמינים באמנה

ממשלות העולם אימצו בעשרות השנים האחרונות מאות הסכמים רב צדדיים בנושאים סביבתיים במגוון של נושאים ירוקים, מהגנה על חיות בר דרך הפחתת פליטות תעשייתיות רעילות ועד ניהול תקין של יערות. הסכמים מחייבים אלה הם הבסיס לחוק הבינלאומי הסביבתי, ויש להם תפקיד חיוני בקביעת נורמות בינלאומיות וחיזוק שיתוף הפעולה בין מדינות בעלות אינטרסים לאומיים שונים. להלן רשימה חלקית של אמנות והסכמים חשובים מן השנים האחרונות:

> אמנת רמסר בנושא חשיבותם הבינלאומית של מקווי מים כבית גידול לעופות מים (1971)
> אמנה להגנת מורשת התרבות והטבע העולמית (1972)
> תוכנית האדם והביוספירה (1972)
> אמנת וושינגטון בנושא סחר בינלאומי במינים הנתונים בסכנת הכחדה (1973)
> אמנת מרפול למניעת זיהום ים מכלי שיט (1978/1973)
> אמנת ברצלונה להגנת הסביבה הימית והאיזור החופי של הים התיכון (1976, תוקנה ב־1995)
> אמנת וינה בנושא הגנה על שכבת האוזון (1979) ופרוטוקול מונטריאול לחומרים שפוגעים בשכבת האוזון (1985, תוקן ב־1997)
> אמנת בון בנושא מינים נודדים (מיגרטוריים) (1979)
> אמנת בזל לפיקוח על תנועות בין גבוליות של פסולות מסוכנות וסילוקן (1989) והפרוטוקול של חבות ופיצוי (1999)
> הצהרת ריו בנושא סביבה ופיתוח (1992)
> אג'נדה 21 – תוכנית פעולה עולמית לפיתוח בר קיימא (1992)
> הצהרת עקרונות לניהול ופיתוח בר  קיימא של כל סוגי היערות (1992)
> אמנת מסגרת של האו"ם בנושא שינוי האקלים (1992) ופרוטוקול קיוטו (1997)
> אמנה בנושא מגוון ביולוגי (1992) ופרוטוקול קרטחנה לבטיחות אקולוגית (biosafety) (2000)
> אמנה ללוחמה בתופעת המדבור (1994)
> אמנת אורהוס בנושא מידע, שיתוף ציבור בקבלת החלטות ונגישות לצדק בעניינים סביבתיים (1998)
> אמנת רוטרדם בנושא הליך הסכמה מראש לסחר בינלאומי בחומרים כימיים מסוכנים וחומרי הדברה (1998)
> אמנת שטוקהולם בנושא מזהמים אורגניים שרידים (2001)