פקיסטן – קווים לדמותה

> ביולי 2005 חיו בפקיסטן כ־160 מיליון תושבים, מהם כ־77% סונים וכ־20% שיעים. מספר התושבים הוכפל ב־25 השנים האחרונות, ולפי תחזית האו"ם יוכפל שוב עד אמצע המאה ה־21.
> אורדו היא השפה הרשמית, אף שרק ל־8% מן האוכלוסייה היא שפת אם. בפקיסטן יש יותר מ־35 שפות מדוברות, הנפוצה ביותר היא פונג'בי (48%), לכן לא תמיד קל לפקיסטנים לתקשר זה עם זה. אנגלית היא השפה הרשמית של האליטה הפקיסטנית ושל רוב שרי הממשלה
> אוכלוסיית הערים: קרצ'י כ־11 מיליון, להור כ־4 מיליון, רוולפינדי כ־3 מיליון, איסלאמבד כ־800,000

> אנאלפביתים: גברים 40%, נשים 65%
> תוחלת החיים — 63
> כ־15 מיליון פקיסטנים חיים בחו"ל, והעברות המט"ח שלהם לפקיסטן הן המקור העיקרי למט"ח במדינה
> בצפון המדינה יש 108 הרים שגובהם יותר מ־7,000 מטר. חמישה מ־14 ההרים בעולם שגובהם יותר מ־8,000 מטר נמצאים בפקיסטן, בהם ה־K2, ההר השני בגובהו בעולם, אחרי האוורסט, אך קשה ממנו לטיפוס. רק כמאתיים מטפסי הרים הצליחו לכבוש אותו עד כה, כמספר המצטופפים ביום נאה אחד בלבד, בעונות השיא, על האוורסט

למה יש רעידות אדמה בפקיסטן
> הסיבה הגיאולוגית לרעידות האדמה התכופות באזור איסלאמבד היא התנגשותם החזיתית של שני לוחות טקטוניים שאחראים להיווצרות הרי ההימלאיה. במונחים גיאולוגיים, השינויים מתרחשים במהירות עצומה:
התת־יבשת ההודית מתקדמת בכל שנה כחמישה סנטימטרים צפונה ומרימה בתוך כך את שטחי צפון פקיסטן בכשבעה מילימטרים.