הרבה לפני שמישהו הזכיר את המונח "התחממות כדור הארץ" ידע העולם כמה שריפות עיר גדולות רומא לא היתה האחרונה שעלתה באש. לונדון של 1666 היתה עיר ימי ביניימית אופיינית, שרוב תושביה גרו בבתי עץ צפופים. המבנים העמידים מפני שריפות, מבני האבן, היו הכנסיות. הקיץ היה חם ויבש במיוחד, ובמשך כמה ימים נשבה רוח צפון מזרחית יבשה. ב־2 בספטמבר התעורר אופה המלך מעשן כבד וגילה שביתו בוער. מבנה הבתים, החום והמחסור במים לא הותירו אפשרות אחרת. השריפה השתוללה כמה ימים, וכשכבתה נותרו יותר ממאה אלף איש חסרי בית ו־130 אלף בתים ועסקים נהרסו. זמן קצר לאחר מכן השתוללה שריפה ענקית בפשטיגו, וויסקונסין, שגרמה לשריפה בשיקגו להיראות כדליקה מינורית. היה זה אחד הקיצים היבשים בפשטיגו, עיירה שהתעשייה העיקרית בה היתה מנסרות לכריתת עצים. לצד כל מנסרה היו מכלים ענקיים ובהם נסורת. במהלך כל הקיץ שרפו דלקות קטנות את הקרקע ואת שורשי העצים. בסופו של דבר התאחדו השריפות הבודדות ויצרו ואקום שבמרכזו השתוללו רוחות במהירות אדירה. בדקות ספורות נשרפה כל פשטיגו. 1,200 איש נהרגו. |