לשמו העברי של השלדג יש ניחוח ספרותי: הגה אותו חיים נחמן ביאליק – זהו חיבור של שתי מילים, "שלה" ו"דג". יש מינים שונים של שלדגים, זה הנפוץ בארצנו הוא שלדג לבן החזה. עוד לפני שרואים אותו, אפשר לשמוע את ציוצו המיוחד, בתדר גבוה מאוד. בעיקר בעונת החיזור ניתן לשמוע את ציוציו הרמים הנישאים למרחקים בהם הוא מודיע לבת זוגו – הנני כאן. בתקופה זו אפשר לראותו עם מזון במקור, שאותו הוא מלקט עבור הנקבה בזמן החיזור ועבור הגוזלים לאחר בקיעתם מהביצים.
למרות שמו, השלדג לבן החזה אינו בררן במזון – הוא אוכל דגים, צפרדעים, לטאות, חיפושיות, נחשים קטנים ומקקים. על מנת לשלות דגים הוא מתעופף מעל ברכות ונחלים וכדי לצוד בעלי חיים קטנים הוא עף מעל השדות. הוא מקנן במחילות אותן הוא חופר בגדות של נחלים או בקירות של מחצבות.
אני מאוד אוהב לצלם את הציפור הזאת, גם בשל אצילותה ויכולת ההישרדות שלה ובעיקר בגלל צבעיה הנפלאים. למעשה, תמיד חשבתי שהיא צריכה להיות הציפור הלאומית שלנו, כי צבעיה הם כצבעי הדגל – כחול ולבן.
צילומים נוספים של שלמה ולדמן ניתן לראות באתר שלו |
