לגלות את סלובקיה – אינספור גוונים של ירוק

מעט מאוד ידעתי על סלובקיה לפני שהגעתי אליה, והמפגש איתה לא היה אהבה ממבט ראשון. הגעתי לסלובקיה בשעת לילה מאוחרת, אחרי טיסה לבודפשט ונסיעה לילית ארוכה מבודפשט לקושיצ'ה שבמזרח המדינה. היה קשה להבחין בנופיה של סלובקיה. אחרי שנת לילה קצרה ויציאה מהעיר, סלובקיה נכנסה אט אט לליבי. בסוף הטיול כבר הייתי מאוהבת. המדינה הזו, שרק ישראלים מעטים מכירים אותה, מכילה תמהיל של כל מה שאני אוהבת. יש בה את הנופים החביבים עלי – הרים דרמטיים, יערות עבותים ובעיקר המון המון מים – באגמים, בנחלים, בנהרות ובמפלים. מה שהכי הרשים אותי הוא הצבע הירוק – מרחבים עצומים של כרי מרעה ירוקים, שדות, גבעות משתפלות ובעיקר יערות צפופים של אורנים, אשוחים ואשוחיות שבתוכם זורמים פלגי מים.

נוף טיפוסי בהרי הטטרה הגבוהים | צילום: kristo, GFDL

סלובקיה מציעה המון ריגושים, ויש בה נופים שלא נופלים מאלה של מדינות אלפיניות כמו שווייץ או אוסטריה. אבל בניגוד להן, סלובקיה, למרות יופייה הרב, לא נראית כגלויה לתיירים. יש בה משהו מאוד אותנטי ולא מצועצע. התשתיות מפותחות, אבל בחלק מהכפרים עדיין אין ביוב, והכביסה תלויה בחוץ, על הגדר. בשולי הכפרים חיים הצוענים, ומפעם לפעם, בלב הנופים הירוקים, רואים בניינים כעורים, שרידים של התקופה הקומוניסטית. כל הדברים האלה עשויים להצטייר כחסרונות, ואני מניחה שהם כאלה, במיוחד עבור מי שחי בסלובקיה, אבל בעיני הם חלק מסוד הקסם של המדינה הזו. כל מה שהופך אותה למקום אמיתי ומורכב, ולכן גם מעניין.

סלובקיה היא פנינה אמיתית, ויש לה פוטנציאל תיירותי אדיר. להערכתי בעוד כמה שנים היא תזכה לפופלריות של סלובניה, שלפני קצת יותר מעשור כמעט אף אחד לא שמע עליה והיום היא אחד מיעדי התיירות המובילים באירופה. אבל כרגע סלובקיה היא יעד חדש לא רק עבור הישראלים. מרבית התיירים מגיעים אליה מהמדינות השכנות, הונגריה ופולין, שם יודעים להעריך את יופיה. וכך, למרות שהתשתיות התיירותיות מפותחות ויש שפע של אטרקציות, השילוט בדרכים הוא בסלובקית בלבד, המחירים עדיין זולים והתושבים המקומיים, גם אם לא תמיד שולטים באנגלית, תמיד שמחים לעזור, כמי שעדיין לא התעייפו מהתיירים. כל זה מוסיף לביקור בסלובקיה את העונג שבגילוי מקום חדש.

הנוף הנשקף ממלון Sliezsky Dom | צילום: סימי שאואר

הנסיעה בסלובקיה היא חלק בלתי נפרד מהחוויה, העיניים לא שבעות מהנופים וכל עיקול של הדרך מציע הפתעה חדשה. בדרך נוסעים בתוך יערות עבותים, עוברים בעיירות ציוריות – שווה לעצור בעיירה המקסימה לבוצ'ה (Levoce) שיש בה בניינים שהשתמרו היטב מתקופת הרנסאנס, וחולפים בכפרים קטנים. הבתים בכפרים צבועים בשלל צבעים ומאחורי כל בית יש ערמה של גזעי עצים להסקה. בשעות היום אפשר לראות ברחוב הראשי ילדים משחקים ואנשים יוצאים לטיול רגלי או לרכיבה על אופניים. בערב לא רואים איש והבתים כולם חשוכים. נראה שהסלובקים הולכים לישון מוקדם, למרות שבקיץ מחשיך רק ב-21:30. אולי זה המקום לציין שאם אתם רוצים חיי לילה סוערים, סלובקיה היא לא המקום בשבילכם.

הטיול שלנו בסלובקיה התמקד באזור קושיצ'ה, הרי הטטרה והפארק הלאומי פיאניני, אזור ששופע אתרי טבע מרהיבים לצד ערים היסטוריות ואתרי תרבות מרשימים. נגענו רק בקמצוץ ממה שיש למדינה הזו להציע. הנה כמה אתרים וחוויות שהותירו בי את חותמם:

מערת הקרח דובשינסקה
בסלובקיה יש אלפי מערות, רק כמה מאות מהן נחקרו ופתוחות לקהל הרחב. מתוך המגוון העצום הזה ביקרנו במערת הקרח דובשינסקה (Dobsinska), ששוכנת באזור הקרסט הסלובקי, בקצה הדרום-מערבי של שמורת הטבע גן העדן הסלובקי, שבה קניונים עמוקים, נהרות, מפלים, וכ-200 מערות. הטיפוס למערה ממגרש החנייה כרוכה בהליכה של כ-25 דקות בעלייה תלולה, בתוך יער של אורנים, אשוחים ואשוחיות. בדיוק כשהגוף מתחיל להתחמם מהעלייה מגיע הזמן להיכנס למערה ולהתקרר מחדש (הטמפרטורה במערה נעה בין אפס מעלות לארבע מעלות מתחת לאפס). מפתח המערה, שנמצא בגובה של 970 מטר מעל פני הים, יורדים לעומק של כשבעים מטר והולכים בתוך המערה, שאורכה 1,483 מטר (רק 515 מהם פתוחים לקהל הרחב).

בעומק המערה יש אולמות גדולים וקטנים, שבהם אפשר לראות מפלים, נטיפים, זקיפים ושלל תצורות שהקרח יצר, וכל שנותר הוא להפעיל את הדמיון. עובי הקרח, אגב, מגיע באזורים מסוימים ל-26.5 מטר. המערה נחשבת לאחת ממערות הקרח החשובות בעולם, ולא במקרה היא גם זכתה בתואר אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

נטיפים קרח בשלל צורות במערת הקרח דובשינסקה | צילום: Ing. Michal Rengevic

רפטינג בנהר הדונאייץ'
נהר הדונאייץ' (Dunajec), שאורכו 274 קילומטר, מהווה, לאורך 18 קילומטרים ברכס הרי הפיאניני, את קו הגבול בין סלובקיה לפולין.  כמה חברות מציעות טיולי רפטינג בקניון המרהיב שיוצר הנהר. אנחנו יצאנו לרפטינג מהעיירה Cerveny Klastor שבפארק הלאומי פיאניני, סמוך לגשר הולכי הרגל שמאפשר לעבור באופן חופשי לכפר Sromowce Niżne שמעבר לגבול, בצד של פולין. חשוב להדגיש שלא מדובר בשייט סוער ומאתגר. זהו רפטינג נינוח ורגוע בדרגה 2, שמתאים גם לילדים מגיל 6 ומתקיים בסירות גומי או בסירות עץ מסורתיות. על היעדרם של ריגושים מקפיצי אדרנלין מפצים הנופים היפים של צוקי אבן הגיר המיוערים שמזדקרים מעל הנהר, והעובדה שמצד אחד של הנהר נמצאת סלובקיה ומצידו השני פולין, מהווה גם היא ריגוש מסוים. השייט מרגיע להפליא ואם יתמזל מזלכם תזכו לראות לאורך הדרך ציפורים, כמו החסידה השחורה שנקרתה בדרכנו.

רפטינג בנהר הדונאייץ' | צילום: aroslav Moravcik / Shutterstock.com

הסלובקים לא מזלזלים בבטיחות, וההקפדה על הנושא ניכרת בצורה הרבה יותר בולטת מאשר בישראל. כל המשתתפים לובשים חליפות רפטינג שמעניקות מראה של שייטים מקצועיים גם למי שלא התנסה מעודו ברפטינג, לובשים חגורות הצלה, חובשים קסדות ונועלים נעליים מיוחדות שמגנות על הרגליים מהרטיבות ומהטמפרטורה הצוננת של המים. במקום משכירים גם אופניים, כך שאחרי שיוצאים מהסירה ומחליפים בגדים אפשר לדווש בנחת לאורך הנהר ולחוות אותו מזווית אחרת. בסמוך לנקודת הסיום של הרפטינג, ממש על הנהר, יש מסעדה שמגישה מאכלים מקומיים כמו כיסונים ממולאים בגבינת כבשים, הגרסה המקומית לניוקי, ודגי פורל מעושנים מהנהר. את הארוחה מלווים נגנים מקומיים בלבוש מסורתי שמנגנים מוזיקה מסורתית של הגורלים – בני ההרים בסלובקיה.

טיול רגלי למפלים בהרי הטטרה הגבוהים
הרי הטטרה הגבוהים (Vysoké Tatry) מהווים את גאוות העם הסלובקי, ובמידה רבה של צדק. אפילו ההמנון הלאומי של סלובקיה נקרא "ברק מעבר לטטרה". באירופה יש הרים הגבוהים מהם – הפסגה הגבוהה ביותר ברכס הטטרה מתנשאת לגובה 2,655 מטר. עם זאת, ההרים הדרמטיים האלה, שבקיץ עדיין נותרות עליהם שלוגיות, מציעים נופים מרהיבים של יערות ומפלים. 350 אלף תיירים מגיעים להרי הטטרה מדי שנה, ובאזור התפתחה תרבות של הליכה ורכיבה על אופניים.

עיירת הנופש סטארי סמוקובץ' (Stary Smokovec) מהווה בסיס טוב לטיולים ברגל. מהעיירה יוצא רכבל שמטפס לגובה של 1,285 מטר, ומנקודת הסיום שלו אפשר לצאת לסיורים רגליים בדרגות קושי שונות. אחד מהמסלולים המומלצים הוא למפלי Studenovodske Vodopady (מפלי המים הקרים). זהו מסלול קצר ולא קשה, שנפתח בתצפית פנורמית מרשימה על הרי הטטרה הגבוהים, וממשיך בהליכה בדרך מיוערת עד שמגיעים לשורה של מפלים ומפלונים שזורמים בשצף. בחורף המפלים קופאים ואז הם מהווים יעד פופולרי בקרב מטפסי קרח. בעיני, האזור מהווה תמצית מרוכזת של היופי הסלובקי.

המפלים השוצפים בלב היער | צילום: סימי שאואר

טירת ספיש
סלובקיה היא אמנם גן עדן לאוהבי טבע, אבל יש לה הרבה מה להציע גם לחובבי היסטוריה, תרבות ואדריכלות. ברחבי המדינה יש טירות עתיקות רבות, אחת המרשימות שבהן היא טירת ספיש (Spišský ak vghr unhrad), ששוכנת במחוז פרשוב במזרח סלובקיה. הטירה, שמשתרעת על שטח של 41,426 מ"ר, נחשבת לאחת הטירות הגדולות באירופה, והיא אף הוכרזה כאתר מורשת עולמית.

טירת ספיש שוכנת בראש גבעה תלולה שמתנשאת לגובה 200 מטר מעל המישור שמקיף אותה. בנייתה החלה במאה ה-12, והיא עברה במהלך השנים גלגולים שונים. היא נבנתה למטרות הגנה, בשל מיקומה האסטרטגי, ושימשה לאורך השנים גם למגורים. בין היתר, התגוררו בה מלך הונגריה ג'ון זפוליה ומשפחת האצולה ההונגרית טורזו. הבעלים הארונים של הטירה לא אהבו את המגורים בה ונטשו אותה בסוף המאה ה-17, אז עדיין נותר במקום חיל מצב קטן. ב-1780 פרצה שריפה והטירה נהרסה וננטשה. ב-1945 עברה הטירה לבעלות המדינה וחלקים ממנה שופצו. בביצורים ובצריחים המרשימים ניתן להבחין למרחוק, וקשה שלא להתרשם מהם, כמו גם מהנוף המרהיב שנשקף מן הטירה.

טירת ספיש. בביצורים ובצריחים המרשימים ניתן להבחין למרחוק | צילום: SACR

קושיצ'ה: בירת התרבות של אירופה
בקושיצ'ה (Kosice), העיר השנייה בגודלה בסלובקיה שמהווה בסיס טוב לטיול בכל המקומות המוזכרים, ביקרנו ביקור חטוף בלבד, אבל זה הספיק כדי להתרשם מיופייה של העיר ומהארכיטקטורה המגוונת שבה. אם יש מקום אחד שאסור להחמיץ הרי זהו רחוב Hlavna, שם שמשמעותו היא "הרחוב הראשי". זהו אכן מרכז העניינים של העיר, ובו נמצאים כמה מהמונומנטים החשובים של קושיצ'ה, כמו קתדרלת סט. אליזבת, התיאטרון הלאומי והמזרקות המנגנות. ברחוב, שהוא החלק העתיק ביותר של העיר, ניתן להתרשם מהסגנונות הארכיטקטוניים השונים בקושיצ'ה, וזהו גם אזור מצוין לקניות: ברחוב יש חנויות רבות וכן מרכז קניות, וברחובות הקטנים שמסתעפים ממנו יש חנויות קטנות וייחודיות של אמנים ובעלי מלאכה מקומיים שבהם ניתן להתרשם מעבודתם.

התיאטרון הלאומי בקושיצ'ה | צילום: SACR

קושיצ'ה עלתה השנה על המפה, כבירת התרבות האירופית לשנת 2013 (ביחד עם מרסיי). המעמד הזה הביא לעיר פריחה תרבותית, ולאורך כל השנה צפויים להתקיים בה אירועי תרבות רבים. בין האירועים שעוד צפויים להתקיים ניתן למנות את "מזל טוב" – פסטיבל לתרבות יהודית, שיתקיים בחודש יולי (22-18) זו השנה השנייה, ויכלול מופעים של מוזיקה יהודית (בין היתר, צפויה להופיע בו החמישייה של אבישי כהן), סרטים, הרצאות וסדנאות. אירועים מעניינים נוספים הם לילה לבן (Nuit Blanche), פסטיבל אורות עם תאורה מיוחדת שכולל גם הופעות רבות, ואירוע מיוחד שמוקדש לאנדי וורהול, שהוריו הם ילידי סלובקיה, וכולל גלריה ניידת של עבודותיו של וורהול, מסיבת פופ ארט גדולה וגולת הכותרת – הקרנת עבודותיו של וורהול על חזיתות הבניינים בעיר.

מפת סלובקיה: