בודפשט: ביקור בפשט – רוחות של שינוי

בפשט (Pest), הנמצאת בגדה השטוחה יותר של הדנובה, באו לידי ביטוי כמה מהסממנים של אירופה המודרנית: חידושים טכנולוגיים הוכנסו, מוסדות לימוד גבוהים נוסדו והתקוממויות לאומיות התפרצו.

נקודת המוצא למסלול זה, המספר על כל אלה והעובר ברובו בקרבת הנהר, היא כיכר קושוט לאיוש (Lájos tér Kossuth), שבה ניצב בית הפרלמנט (Országház), אחד המבנים המרשימים באירופה. כ-700 חדרים, 27 חצרות פנימיות ותשעים פסלים יש במבנה הזה, שהקמתו הסתיימה ב-1904. כמו הפרלמנט הבריטי הנשקף מהתמזה, גם בניין זה נראה ברוב הדר מהדנובה. הביקור בבית הפרלמנט הוא במסגרת סיור מודרך הנמשך כ-45 דקות (יש גם הדרכה בעברית). ניתן לברר על מועדי הסיורים ולהזמין מקום טלפונית.
טלפון: 36-1-441400 או 36-1-4414904 או 36-1-4414138

מול הפרלמנט שוכן המוזיאון לאתנוגרפיה, המציג אומנות פולקלור הונגרית.
כתובת: Kossuth Lajos tér 12

מידע נוסף, טיפים וכתבות מרתקות על בודפשט כאן

מכאן נמשיך ברגל דרומה, לאורך הנהר, עד טיילת הדנובה (Duna korzo). נחלוף על פני כיכר רוזוולט ונבחין בבניין המרשים של האקדמיה למדעים (Magyar Tudományos Akadémia), ומולו בפסלו של הרוזן אישטוואן סצ'ניי (Istvan Széchenyi), שתרם את הכנסותיו במשך שנה תמימה לצורך הקמת הכיכר. סצ'ניי, סופר ורפורמיסט, פעל במחצית הראשונה של המאה ה-19 לחידוש פניה של העיר. הוא הוביל להקמת האקדמיה למדעים, ויזם הכנסת כמה חידושים טכנולוגיים ומודרניים לעיר. אחד מהם, גשר השלשלאות, הוקם שנים ספורות לאחר השיטפון הגדול שפקד את העיר ב-1838, כשהדנובה עלתה על גדותיה. ליד פסלו של סצ'ניי עומדת אנדרטה לזכרו של פרנץ דאק (Ferenc Déak), אחד המנהיגים הבולטים במרד של 1848.

נמשיך לאורך הנהר, ונחלוף ליד מלון אינטרקונטיננטל. מעט דרומה ממנו נגיע לכיכר ויגאדו (Vigadó tér), שבמרכזה בולט ביופיו היכל הקונצרטים, שבו ניגנו המלחינים ההונגרים המפורסמים, ברטוק וליסט. מתחילת האביב ועד ראשית החורף מתקיימים כאן מופעי אופרטות ידועות, המושכים אליהם תיירים רבים.

מרד מודרני וכנסייה עתיקה
נמשיך לכיכר ה-15 במרץ (Március 15 tér), הקרויה כך לזכר התקוממות ההונגרים נגד האוסטרים ב-1848. לאמיתו של דבר, המרד החל לא הרחק מכאן, בבית הקפה פילוואקס (Pilvax Káveház), שבסמטת פילוואקס (Pilvax köz), המובילה ממדרחוב ואצי (Váci Utca) אל בית העירייה של בודפשט. בבית הקפה הזה חיברו מנהיגי המהפכה, ובראשם המשורר שאנדור פטופי (Sándor Petőfi), את רשימת 12 הדרישות שהגישו לכובש האוסטרי, וממנו יצאו אל המוזיאון הלאומי, שם קראו את דרישותיהם לפני קהל עצום של תושבי העיר.

באותה שנה שטף את אירופה גל של התקוממויות כנגד שליטים וכובשים שונים, אולם בעוד שבמקומות אחרים דוכאו המרידות בתוך כמה שבועות, בהונגריה הן נהדפו רק לאחר כשנה וחצי. כיום ניצב בכיכר פסלו של שאנדור פטופי, מחבר "שיר האומה" (Nemzeti Dal), שאותו קוראים ב-15 למרץ כל שנה, בפני קהל רב, לזכר המהפכה.

בכיכר ניצבת כנסיית בלווארושי (Belvérosi), הכנסייה העתיקה בבודפשט. היא הוקמה במאה ה-12, ומשלבת ערב רב של סגנונות בנייה. מומלץ לשוטט בסמטאות שמדרום לכיכר. ההליכה בסמטאות הימיביניימיות מאפשרת לחוש בעוצמה רבה את הרוח של אותה תקופה.

מכאן אפשר להמשיך אל השוק המקורה, נד צ'רנוק (Nagy Csarnok). כדי להגיע אליו, יש ללכת דרומה, לאורך הנהר, עד לגשר החירות (Szabadság). מול הגשר נמצא השוק המקורה הגדול בעיר. הוא הוקם בסוף המאה ה-19, בסגנון ניאו גותי, ונחשב בצדק לאחד מאתרי בודפשט שאין להחמיצם.

בתום הביקור בשוק נשוב על עקבותינו אל כיכר ה-15 במרץ, וממנה נמשיך אל מדרחוב ואצי. במדרחוב מרשים זה נערכים במסגרת פסטיבל האביב מופעי רחוב ססגוניים, ומוצגות בו יצירות של הטובים באמני המדינה.

נמשיך צפונה, עד קצה המדרחוב, ונגיע לכיכר וורושמארטי (Vörösmarty tér), הקרויה על שם אחד מגדולי המשוררים ההונגרים; האנדרטה שלו ניצבת במרכז הכיכר. מומלץ לשבת בבית הקפה-קונדיטוריה ג'רבו (Gerbaud) שבקצה הצפוני של הכיכר. בית הקפה, המגיש מיני מאפה משובחים ששמם יצא לתהילה בכל אירופה, היה במאה ה-18 מקום מפגש חברתי והתכנסות לאנשי רוח, למשוררים, לציירים ולסופרים הונגרים ידועים. גם כיום נפגשים באחת מפינות בית הקפה אנשי רוח ואינטלקטואלים, אולם רוב באי המקום הם תיירים.
כתובת: Vörösmarty tér 7
אתר אינטרנט

רכבת היסטורית ואגם קפוא
נרד אל תחנת המטרו Vörösmarty tér, וניסע בקו 1 של הרכבת התחתית. קו זה עובר מתחת לשדרת אנדראשי (Andrássy), בנתיב המקורי של הרכבת התחתית שהוקמה כאן לפני יותר ממאה שנה. ההונגרים היו הראשונים באירופה שבנו רכבת תחתית (להוציא את הבריטים, שעשו זאת כשלושים שנה לפניהם). כבר ב-1896 הוקמה ה- Millennium Metro, כדי לציין את שנת ה-1,000 לבואם של שבעת השבטים המאדיארים, שהגיעו להונגריה מערבות רוסיה. סלילת הקו היתה חלק מתנופת הבנייה שפקדה את העיר באותה תקופה, לרגל חגיגות האלף. מומלץ לנצל את השהות בעיר לביקור במוזיאון הרכבת התחתית (Földalatti Múzeum), שבו יש תצוגה המוקדשת ברובה לקו ההיסטורי.
כתובת: תחנת המטרו של כיכר דאק (Deák tér)
אתר אינטרנט

נרד בתחנת כיכר הגיבורים (Hösök tér), נחצה את הכביש ונגיע לכיכר, שהוקמה אף היא ב-1896. במרכזה ניצבת אנדרטה בצורת חצי מעגל, ובה פסלים של גיבורי האומה ההונגרית בתקופות שונות. מקצת הפסלים הוחלפו במהלך השנים, בשל אילוצים פוליטיים. כך, למשל, ב-1945 סולקו מכאן הפסלים האחרונים של אנשי המונרכיה האוסטרית. זהו ללא ספק פנתיאון רב רושם של אישים, שהטביעו את חותמם על ההיסטוריה ההונגרית. בחזית האנדרטה נמצא קבר החייל האלמוני, ולידו עומד משמר כבוד, המתחלף אחת לכמה שעות.

ליד הכיכר נמצא המוזיאון לאמנויות יפות (Szépművészeti Múzeum), הבנוי בסגנון ניאו קלאסי, ובו אוסף האמנות הגדול בהונגריה: למעלה מ-150,000 פריטים, ובהם עבודות של ציירים ספרדים, איטלקים, הולנדים ופלמים נודעים. מולו שוכנת הגלריה הלאומית לאמנות, מוצ'ארנוק (Műcsarnok), המציגה יצירות אמנות שונות וייחודיות.

בסמוך לכאן נמצא הפארק העירוני (Városliget); באגם המלאכותי שבו ניתן לשוט בסירות. בחורף, כשהאגם קופא, משמש המקום לגלישה על הקרח. בפארק יש גם מרחצאות מרפא חמים, גן בוטני מקסים, גן חיות וביתנים לאמנות. אחד הקרקסים הידועים באירופה פועל בצמוד לגן החיות. מוזיאון החקלאות (Mezögazdasági Múzeum) והמוזיאון לתחבורה (Közlekedési Múzeum) נמצאים בתחומי הפארק; גם אם לא תבקרו בהם, מומלץ להתבונן בהם מבחוץ, ולו רק בגלל המבנים המעניינים מבחינה ארכיטקטונית, שבהם הם שוכנים.

את הדרך חזרה כדאי לעשות במטרו. נרד בתחנת האופרה (Opera). בית האופרה המרשים יתגלה לעיניכם כשתצאו מתחנת המטרו, ומומלץ מאוד לבקר בו. מבחינה ארכיטקטונית, הוא נחשב לאחד המבנים החשובים בהונגריה. קירותיו מכוסים במאות ציורי פרסקו, ויש בו פסלים רבים. בשנות השמונים של המאה העשרים, כמאה שנה אחרי שהוקם, שופץ בית האופרה.

נמשיך לכיוון הנהר, הפעם מעל פני הקרקע, לאורך שדרת אנדראשי המפוארת, השזורה חנויות ייחודיות לעתיקות, בתי קפה בוהמיינים ומבנים מפוארים. מהצומת המחבר את שדרת אנדראשי עם רחוב בייצ'י זלינסקי
(Bajcsy Zsilinszky) אפשר לחזור אל בית הקפה ג'רבו שבכיכר וורושמארטי. לחלופין, אם אינכם מותשים, מומלץ להמשיך לבזיליקת אישטוואן הקדוש (Szent Istvan Bazilika), שהוקמה לזכרו של המלך אישטוואן. כדי להגיע אליה, פנו בצומת ימינה, והמשיכו עוד כ-300 מטר ברחוב בייצ'י זלינסקי, עד הבזיליקה המרשימה והגדולה ביותר בבודפשט: בצד כיפתה מזדקרים שני מגדלים גבוהים.

בניית הבזיליקה החלה ב-1851, אבל הושלמה רק ב-1906; כיפתה, שנבנתה תחילה מחומרים זולים, קרסה במהלך העבודות, והוקמה מחדש. על פי המסורת, כף ידו של המלך אישטוואן – מייסד הממלכה ההונגרית ומנהיגה, שקירב את עמו אל הנצרות והבטיח כך את קיומו בין עמים שכנים, ששאפו לחסל את ההונגרים עובדי האלילים – שמורה בתוך הבזיליקה, ומוצגת לקהל המבקרים עד ימינו אלו.