לפני מספר שנים התפרסמו בשורות רעות על הסויה בכל אמצעי התקשורת. עיתונאים בשירות בריאות הציבור גילו לנו שמיליארד סינים (ועוד מלוכסני עיניים רבים במזרח הרחוק) כן טועים, במשך אלפי שנים. השורה התחתונה היתה שצריכת סויה אינה בריאה כמו שחשבנו ובמקרים מסוימים אף עלולה להיות מסוכנת, לא פחות. פרסומו של דו"ח ממשרד הבריאות בעניין הפך את המתקפה למסע צלב של ממש כנגד הסויה. הבשורה התמוהה בדבר סכנות הסויה גובתה כמובן ב"תוצאות מחקרים עדכניים" ובדברי מומחים שהסבירו ופירשו. תרבות התזונה המערבית שהחלה בשנים האחרונות להתוודע ליתרונות הסויה, גילתה לראשונה כביכול, שהסויה למעשה עלולה לפגוע בהתפתחות ילדים, להביא להתפתחות מינית מוקדמת (בשל פעילות אסטרוגנית של חומרים צמחיים דמויי אסטרוגן, ה"פיטואסטרוגנים"), לשגשוג תאים סרטניים (בעיקר בסרטנים נשיים ומאותה סיבה אסטרוגנית), ולפגיעה בפוריות הגבר (שוב, באשמת האסטרוגן). כמוכם הקוראים, גם אנחנו העוסקים בתזונה ולומדים אותה, נותרנו משתאים נוכח הכותרות הנחרצות. אך במקום לבכות על חלב (הסויה) שנשפך (דמו), יצאתי כמה חודשים לאחר סערת הסויה לשטח האקדמי לברר הכצעקתה? רציתי לבדוק את הסוגיה עם חוקרים מובילים שאינם בעלי אינטרס. סויה במחשבה שנייה מפאת קוצר היריעה אנסה לכווץ אינפורמציה רבה ומרתקת למספר נקודות חשובות שעלו מתוך המידע המחקרי שאספתי ומתוך חוות דעת שמציגים אנשי מקצוע בכירים, רובם פרופסורים מתחום האנדוקרינולוגיה (פרקטיקה ומחקר): – "דו"ח ועדת משרד הבריאות אינו מבוסס מדעית," אומר פרופ´ ניסים גרתי, מומחה בהשפעות של תוספי מזון (פיטו-כימיקלים) על בריאות האדם. "בתחום הסויה לא נעשו מחקרים קליניים מספיקים ומספקים ובאיכות ראויה לגבי הנושאים שהוצגו כפגיעה בבריאות." – דו"ח משרד הבריאות מבוסס על מחקרים שבוצעו במכון מחקר הידוע בביצוע מחקרים שערורייתיים. – מול המחקרים האפידמיולוגיים שהוצגו בדו"ח (כאלה הבודקים סטטיסטית אפקט מצטבר של חומר מסוים על קבוצה מסוימת), שקולים מחקרים אפידמיולוגיים אחרים השוללים את הממצאים שהוצגו בדו"ח. – אפרופו כר נרחב למחקר אפידמיולוגי, כותב פרופ´ זכריה מדר באתר E-MED: "הסינים, הידועים כצרכני סויה מסיביים, אינם מאלו שדווחו עליהם הסיכונים הנידונים. יש לבדוק את הפוריות והרבייה של הסינים, הצורכים הרבה סויה." – דו"ח הוועדה מסיט את תשומת הלב מהגורמים העיקריים לשיבוש המערכת ההורמונלית האנושית שהם הזיהומים הסביבתיים. "ההנחה היא שזיהומים סביבתיים הם האחראים העיקריים לשיבוש המערכת ההורמונלית של האדם ושל החי," כך דברי פרופ´ צבי צדיק, מנהל היחידה לאנדוקרינולוגית ילדים ומתבגרים במרכז הרפואי קפלן (באתר YNET). פרופ´ מרדכי שמש, מנהל המחלקה לחקר ההורמונים במכון הווטרינרי כותב גם הוא ב- YNET : "בקרקע מצויים הורמונים שונים, כולל סטרואידים המחלחלים אליה דרך שפכים שחלקם הם תוצר הפרשות בעלי חיים ובני אדם, חלקם תוצר של חומרים וכימיקלים המשמשים בתעשייה ועוד. למשל, פרה שמשקלה 600 ק"ג מפרישה בשנה 1.9 ק"ג אסטרוגן. 90% ממנו יגיעו לקרקע. הקרקע רוויית האסטרוגן תצמיח פירות, ירקות וצמחים שגם הם רוויי אסטרוגן." פרופ´ שמש מציין כי במחקרים שבדקו מי מעיין באזורי מרעה נמצאו ריכוזי אסטרוגן והורמונים אחרים בכמויות חריגות. במי שפכים נמצאו ריכוזים גבוהים פי 50-30 מריכוזי האסטרוגן של מי המעיין הנ"ל. כאמור בסעיף הקודם, לא רק בעלי חיים (שלחלקם ניתנים הורמוני מין כחלק מהגברת הייצור החקלאי) הם מקור לזיהום הורמונלי אקולוגי. גם בתרופות שונות, כימיקלים, חומרי הדברה, מוצרי פלסטיק ועוד – נמצאו עדויות מדאיגות להימצאות אסטרוגן, טבעי או סינטטי. פרופ´ פרדריק וום סאאל מאוניברסיטת קולומביה נותן כדוגמה את החומרים ביספנול A ודיאטיל סטילבטרול (שכיום נפסל לשימוש כי נמצא כגורם לסרטן באברי מין נשיים). אלו הם שני חומרים כימיים המכילים אסטרוגן פעיל ששימשו גם כתרופה אסטרוגנית, כשהביספנול משמש גם לייצור בקבוקי פלסטיק לשתייה קלה, בקבוקי הזנה לתינוקות ובעוד אריזות רבות בתעשיית המזון. "כל שינוי בתנאים הפיזיים של המוצר, כמו חימום, התיישנות או פגיעה בשלמות החומר, גורם לשחרור חומר זה לסביבה, תוך הגברת הפעילות האסטרוגנית," מזהיר פרופ´ סאאל. * חומרים נוספים בעלי פעילות אסטרוגנית: פרופ´ צדיק מוסיף כי גם גורמים "תמימים" כוויטמין D או A (הקשורים למשפחה עם קולטנים להורמונים דמויי סטרואידים) עלולים להשפיע על בקרת ייצור החלבונים ועל המסרים התוך-תאיים. כך הם עלולים לשבש את איזון המערכת ההורמונלית. צריכה מוגברת של ויטמין A למשל קשורה למחסור בהורמון הגדילה. * פרופ´ אמנון בז´ז´ינסקי, מהמובילים בעולם בחקר הפיטואסטרוגנים ומנהל המרכז לבריאות האישה במחלקת נשים ויולדות בהדסה עין כרם, מסביר כי פיטואסטרוגן הוא מבנה צמחי הדומה לאסטרוגן אך לא בהכרח פעיל אסטרוגנית. אדרבא, ברקמות מסוימות בגוף הוא מחולל פעילות אנטי-אסטרוגנית, למשל ברקמת השד. כך יכולים הפיטואסטרוגנים לסייע במניעת סרטן השד (כמו גם במניעת אוסטאופורוזיס, הקלה בסימפטומים של גיל המעבר ועוד). מכל מקום, מצטרף פרופ´ בז´ז´ינסקי לדעת עמיתיו ומרגיע: "לא קיימות כל הוכחות במחקר בבני אדם להתפתחות מינית מוקדמת ולשיבושים הורמונליים אחרים, עקב צריכת מזון עשיר בפיטואסטרוגנים (מחקרים במזרח הרחוק שבדקו רמת פיטואסטרוגנים בדם לא מצאו מתאם בינם לבין הפתולוגיות המיוחסות לעודף פעילות אסטרוגנית). אפילו תוסף פיטואסטרוגני מרוכז הניתן לטיפול בתופעות גיל המעבר עשוי להקל עליהן אך לא לטפל בהן," מסכם פרופ´ בז´ז´ינסקי. – פרופ´ גרתי מוסיף מידע מעניין: "תחליפי חלב צמחיים, מה´אשמים´ הראשיים בהפרעות הורמונליות בילדים, הם בדרך כלל נעדרי איזופלבונים (כיוון שיצרני חלבוני הסויה מפרידים את הרכיבים הפעילים כפיטואסטרוגנים ומשווקים אותם בנפרד). כיוון שכך, אין כל שחר למידע לפיו התחליפים הצמחיים עלולים לגרום לפעילות אסטרוגנית כלשהי." – לסיכום מוסיף פרופ´ גרתי, כי המחקרים שדיווחו על פעילות אסטרוגנית מוגברת עקב חשיפת עכברים לאיזופלבונים, מצאו אותה ברמות של צריכת כ-1,800 מ"ג איזופלבונים ליום. זאת, בעוד שצריכת הסויה היומית הממוצעת באוכלוסיית המזרח הרחוק (שהיא צרכנית סויה נכבדת) היא כ-60 מ"ג איזופלבונים ליום. מאפה פסטה, טופו וירקות החומרים: מרק דלעת בעיטור קרם יוגורט ופיסטוקים
מרק חגיגי, שלמרות חזותו ההדורה והמושקעת הוא ממש קל וקצר הכנה (המתכון מתאים לכ-6 מנות בערך). החומרים: 1 ק"ג דלעת קלופה וחתוכה לקוביות קטנות 1 כוס מים 1/2 1 כוס חלב סויה 1 בצל גדול קצוץ ו"מטוגן" (מאודה במחבת וכשמשחים קלות, מטוגן במעט שמן זית או שמן חרצני ענבים למשך כדקה) 1 כף אבקת מרק זך טבעית כ-1/2 כפית אגוז מוסקט טבעית 1 כפית חמאה או 2 כפות חלב קוקוס (לא חובה) לקרם: 3/4 כוס יוגורט (רצוי עיזים, אורגני) 50 גרם פיסטוק קלוי קלות במחבט ללא שמן (אפשר להמיר בקשיו) 1 בצל קצוץ ו"מטוגן" (כמוסבר לעיל) 1 שן שום כתושה מלח ופלפל לפי הטעם אופן ההכנה: החומרים:
את פרוסות הטופו במחבת ומניחים להן להתבשל במי התיבול עד להתאדות כל הנוזלים. מוציאים מהמחבת את הפרוסות להצטנן ובינתיים מכינים ב-2 קעריות נפרדות את פירורי הלחם והביצים. משמנים את אותה המחבת (בשכבה דקה). טובלים כל פרוסה בבלילת הביצה ומיד לאחריה מטביעים אותה בפירורי לחם. משם, היישר אל המחבת החמה (אש בינונית). משחימים קלות (עד דקה) את השניצל ומעבירים לצלחת מצופה בנייר סופג. את השניצלים ניתן כמובן לאחסן ולחמם שנית, אך הסיכוי לכך הוא קטן נוכח ההתנפלות על המנה. אם המנה מיועדת למבוגרים – ניתן להוסיף לבישול הראשוני של הטופו תוספת תיבול פיקנטי (פפריקה, רוטב צ´ילי מתוק, דבש, שום, ג´ינג´ר ועוד ועוד…) לבלילת הביצה אפשר להוסיף שום כתוש וזה נ-פ-ל-א! ___הכותבת היא מרצה ומטפלת בתזונה הוליסטית ומנחה סדנאות חווייתיות בתזונה מעשית. הכתבה באדיבות "חיים אחרים", הירחון הישראלי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית |
