תפריט עמוד
לפני שנים אחדות הגעתי לראשונה לעיר יואנינה (Ioannina), שנמצאת בחבל אפירוס (Epirus) שבצפון-מערב יוון. בעודי מטייל בסמטאות העיר העתיקה, מוקסם ממה ששמעתי על אודות עלי פאשה האלבני, השליט של יואנינה מטעם האימפריה העות'מאנית בשלהי המאה ה־18, ובעודי מתענג על סיפורי התקופה ההיא, עם כל הבריתות, הבגידות, עריפות הראשים ושאר התבלינים של אלף לילה ולילה, הגעתי לפתע אל הרובע היהודי של העיר.
ברובע נתקלתי בבית הכנסת העתיק של הקהילה ה"רומנית" (מלשון "רומא", והכוונה היא ליהודים שהגיעו ליוון בתקופת השלטון הרומי). שם, בפאתי בית הכנסת, פגשתי יווני זקן בעל סבר פנים נעים, שסיפר לי את סיפורה של הקהילה היהודית ה"רומנית" של יואנינה. ממנו למדתי על גורלם העגום של יהודי העיר, שנשלחו למחנות על ידי הנאצים. כולם נספו, מלבד כמאה יהודים שניצלו כאשר הסתתרו בכפרים המבודדים של חבל זגורוכוריה (Zagorochoria). החלטתי כי לשם אני נוסע.
ממראות חבל אפירוס שבצפון-מערב יוון | צילום: Massonth, flickr
חבל זגורוכוריה מורכב מ־46 כפרים מבודדים השוכנים בהרי הפינדוס (Pindos), מצפון לעיר יואנינה. לכפרי האזור סגנון בנייה ייחודי הנשען על האבן המקומית האפרפרה: גגות הבתים עשויים רעפי צפחה שהובאו מן ההרים שמסביב, והסמטאות צרות ומרוצפות אבן. כפרים מרהיבים שנראה כאילו צמחו מתוך האבן והאדמה. בין הכפרים של זגורוכוריה עוברות דרכים המתפתלות ליד חורשות, עצי פרי, שיחי פטל והנופים המרשימים של קניון ויקוס (Vikos) ונהר אאוס (Aoos). אם הגעתם לצפון יוון ולעיר יואנינה – אל תוותרו על טיול באזור היפה. לפניכם הצעה למסלול בן יומיים.

יום 1 – מיואנינה לקוניצה

בשעת בוקר נצא מיואנינה דרך היציאה הצפון־מערבית (ליד שדה התעופה של העיר) לכיוון העיירה מצובו (Metsovo). לאחר 21 קילומטר על כביש E92 נפנה לצפון־מערב, לכיוון הכפר פוטאמיה (Potamia), ומכאן ועד קוניצה (Konitsa) ניסע בדרכי עפר משולבות בכבישי אספלט משובשים. שימו לב, לא פעם חוצים עדרי צאן את הכבישים, בעיקר בדרכים הצרות יותר, ויש לנסוע לאט ובזהירות (בקיץ מוליכים רועי הצאן את העדרים בעיקר בהרים, ואילו בחורף הם מובילים את עדריהם לכיוון העמקים).

תושבי הכפרים בזגורוכוריה הם שילוב מעניין של זקנים שמשמרים את אורח החיים המסורתי, אירופאים (בעיקר איטלקים, אנגלים וגרמנים) שהחליטו להעתיק לשם את מקום מגוריהם, קנו בתים והשתלבו בצורת החיים המקומית, ובשנים האחרונות גם צעירים יוונים, חלקם חוזרים מחיים בערים ובמדינות אחרות (ארצות הברית, למשל), לשם היגרו רבים מן הכפריים בשנות השישים והשבעים.

מפוטאמיה נצא לכיוון הכפר הציורי קיפי (Kipi), היושב למרגלות הר טימפי (Timfi 2,466 מטר מעל פני הים). הכפר "תלוי" מעל לקניון ויקוס, ואפשר להשקיף ממנו על הנהר העובר מתחת. מן הכפר אפשר לראות אתגשר שלוש הקשתות הסמוך, ואליו גם נצא מן הכפר. הגשר היפהפה נבנה בתקופה העות'מאנית כדי לאפשר לגובי המסים להגיע לכל מקום באימפריה. אפשר להחנות את כלי הרכב מעל לגדה הצפונית ולצאת להליכה קצרה. במקום יש מסלול הליכה מעגלי ולא קשה, שמוביל אל מתחת לגשר המיוחד וממנו בחזרה לכביש (15 דקות הליכה).

גשר שלוש הקשתות ליד הכפר קיפי. שריד מהתקופה העות'מנית | צילום: דובי טל

חוזרים לכלי הרכב ויוצאים לנסיעה שמקיפה את הר טימפי ממזרח צפונה, לכיוון הכפר וריסוכורי (Vrisochori). נחלוף בכפר הזה בדרכנו לכיוונו של נהר אאוס (Aoos) שאותו נחצה. קיימות שתי אפשרויות לחצות את הנהר, ובשתיהן נזדקק לשירותיו של ה־4X4: האפשרות הראשונה היא נקודת המעבר המזרחית, והיא ברמת עבירות בינונית ומעלה. נקודת החצייה השנייה, זו המערבית יותר, מתאימה רק לאלו שלא אכפת להם להמשיך ברגל אחרי שהג'יפ ייתקע בנהר.

לאחר חציית הנהר נחבור לדרך שמובילה מערבה אל קוניצה, העיירה המרכזית באזור, המשמשת למטיילים נקודת יציאה נוחה לטיולים ברגל ולשיט קייקים. מקוניצה נמשיך בכביש 20 לכיוון יואנינה, ואחרי עשרים קילומטר נפנה מזרחה לכיוון הכפר אריסטי (Aristi), שם נבלה את הלילה.

יום 2 – מאריסטי לוויקוס
נצא מאריסטי וניסע לכיוון הכפר פאפינגו (Papingo). במרכז הכפר נחנה ונצא לטיול רגלי. כדאי להקפיץ את אחד מכלי הרכב לכפר מיקרו פאפינגו (Mikro Papingo), אליו נצעד (לפני שיוצאים לדרך מומלץ להתייעץ עם מדריך מקומי ביואנינה או בקוניצה). שביל עזים יוביל אותנו מהכפר צפונה, אל תוך אחד מיובליו של נהר הוויקוס הזורם מזרחה. בדרך ניתקל בבריכות מים קטנות וקסומות, שם אפשר לעשות הפסקות שיזוף ושכשוך, ונצעד על שבילי העזים המתפתלים בין מפלי מים שובי לב (כדאי להביא איתכם נעליים ובגדים להחלפה).
הכפר ויקוס. בתי אבן עתיקים טובלים בירוק | צילום: Massonth, flickr

אחרי כשעה נגיע לכביש המקשר בין שני הכפרים, נחצה אותו ונמשיך בהליכה על שביל האבנים העתיק. השביל הזה, המחבר בין שני הכפרים, נבנה הרבה לפני עידן המכוניות ושימש במשך שנים רבות את תושבי שני הכפרים הסמוכים. אחרי חצי שעה של הליכה נגיע אל מיקרו פאפינגו, אחד היפים בכפרי יוון (ובעיני, אחד היפים בכפרי אירופה). הכפר נראה כאילו הוא צמח מן הטבע, וכל מה שצריך זה ללכת לאיבוד בין סמטאותיו, שגפנים חופות עליהן כמו סוכת גפנים אחת גדולה, ולהתענג על יופיו של הכפר ועל בתי האבן שלו. הגפנים בסמטאות הן רק תזכורת לכך שכמעט לכל משפחה כאן יש כרם משלה. מהענבים הם מכינים את יין הרדזינה, וממה שנשאר מהתהליך הזה (גפת) הם מייצרים את משקה הציפורו.

שימו לב למבנה הכנסייה של הכפר, השונה ממה שהכרנו עד כה ביוון: לא עוד כנסייה קטנטנה צבועה לבן, אלא מבנה מוארך יותר הבנוי מאבן מקומית כהה יחסית. מן הכפר נשקף הר גמילה, הנישא לגובה 2,497 מטר מעל פני הים.

קניון ויקוס המרשים המגיע עד עומק של 1,600 מ' | צילום: Skamnelis, GFDL

ניסע חזרה אל הכפר אריסטי, שבו התאכסנו בלילה, וממנו נפנה לכיוון הכפר ויקוס (Vikos). בשליש הדרך לכיוון ויקוס נרד דרומה אל דרך עפר מקסימה, שתוביל אותנו לכיוון הכפר אלפוטופוס (Elafotopos), וממנו נמשיך אל הכפר מונודנדרי (Monodendri). מומלץ מאוד להיכנס לכפר היפה הזה ולשוטט מעט בסמטאות הצרות ובין בתי האבן.

דרך עפר קצרה מובילה מן הכפר אל מנזר איה פרסקווי (Agia Paraskevi), שממנו נשקף נופו המרהיב של נהר הוויקוס. אפשרות נוספת היא לפנות בכניסה לכפר בדרך עפר רחבה לכיוון מערב, ומשם צפונה אל שביל הליכה המוביל היישר אל שפת המצוק, שממנו נשקף מראה שגורם לדופק לעלות.

בכפר פאפינגו, שממנו יצאנו היום בבוקר, יש מסעדות נעימות, ובערב, אם יתמזל מזלכם, תיתקלו במקומיים שרוקדים ריקודי עם איטיים לצלילי מוזיקה הנשמעת כתערובת ערבית והודית. מכאן נשוב חזרה לעיר יואנינה.

גגות הצפחה המאפיינים את הכפרים בזגורוכוריה | צילום: שמעון לב

מדריך מהיר ליוצאים לשטח
הגעה: ליואנינה אפשר להגיע באוטובוס, ברכב או בטיסה מאתונה.

עונה: אפשר לטייל באפריל־אוקטובר, התקופה המומלצת היא באוגוסט וספטמבר.

שכירת רכב: בשדה התעופה של יואנינה.

משך המסלול: יומיים; אם יוצאים למסלולי הליכה, הטיול יכול להתארך גם לחמישה ימים.

אופי המסלול: עבירות בינונית ומטה. נדרש ניסיון בנהיגת שטח, בעיקר בזמן חציית הנהרות. חשוב לצאת בשיירה של שני כלי רכב לפחות.

ציוד: כדאי להצטייד במזון להפסקות הצהריים במרכולים ביואנינה. בקיץ רצוי להביא בגדי ים.

דלק: לצאת עם מכל מלא מיואנינה, ולתדלק בסוף היום הראשון בקוניצה.

מרכז רפואי: בעיר יואנינה.

מידע נוסף: לשכת התיירות ביואנינה, Dodonis 39
טלפון: 46662/41142־26510־30

לינה: בכפר אריסטי ישנו מלון נחמד, ששמו Zissis. בעלי הבית מבשלים נפלא וכדאי להזמין ארוחת ערב. פרטים נוספים באתר האינטרנט.


ועוד משהו: באזור זגורוכוריה יש שתי שמורות טבע – שמורת פינדוס ושמורת ויקוס־אאוס, ויש סיכוי (לא גדול) לראות בהן דובים חומים. לנחושים לראות דובים כדאי לבוא עם מדריך מקומי ולהתאזר בסבלנות.

לטיול ג'יפים בן שמונה ימים בצפון יוון:

צפון יוון: טיול ג'יפים
צפון יוון: טיול ג'יפים
שמונה ימים של ג'יפים ומיתולוגיות יווניות: עצי זית, מנזרים נישאים על ראשי צוקים, טברנות נעימות וחופי ים

המנזרים התלויים של מטאורה

לתגובות, תוספות ותיקונים
להוספת תגובה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

כתבות מצפון יוון

הגשרים של מחוז זגוריה, צפון יוון
הגשרים של מחוז זגוריה, צפון יוון

בימי השלטון העות'מאני, זכה חבל זגוריה בצפון יוון לפריחה. הטורקים העדיפו שלא להשחית את זמנם בקרבות באזור הפראי והנידח. במקום זאת, הגיעו השלטונות להסכם עם תושבי זגוריה והעניקו להם, תמורת מיסים גבוהים, זכות לממשל עצמי. זגוריה נעשתה אזור ...

טיול ג'יפים אביבי ביוון ההררית
טיול ג'יפים אביבי ביוון ההררית

טיול ג'יפים ביוון ההררית מוביל אל לב האזורים הכפריים היפים ביותר, בין פסגות מושלגות, קניונים עמוקים, בריכות מים צלולות, נחלים שמעליהם גשרי אבן עתיקים, רועים המוליכים את הצאן למרעה, מוזיקה וטעמים מקומיים בטברנות כפריות והרבה ירוק מכל עבר

ריביירת האולימפוס בצפון יוון
ריביירת האולימפוס בצפון יוון

גם למי שטייל ונפש ביוון פעמים רבות מחכות הפתעות משמחות. בין הר לים, בצפון יוון, נמתחת ריביירת האולימפוס, מקום מושלם לנופש ולטיולים באזור ירוק ושופע מים, עם מנזרים תלויים, כפרים הרריים וערים יפות. את ההנאה משלימים האוכל היווני ...